Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 7a
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה — נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח — נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.
Traduction
Rabbi Meir says: The dyer gives the owner of the wool the value of his wool. Since the dyer deviated from the owner’s wishes, he is considered akin to a robber who acquires the stolen item by changing it. Therefore, like a robber he keeps the changed item and pays the owner its original value. Rabbi Yehuda says: The dyer does not acquire the wool; rather, the owner of the wool must reimburse the dyer for his expenses, without losing out himself. If the value of the enhancement, i.e., the enhanced value of the wool, exceeds the dyer’s expenses, the owner of the wool gives the dyer the expenses. And if the expenses exceed the enhancement, he gives him the value of the enhancement.
Rachi non traduit
נותו לו הצבע דמי צמרו. נותן לו צבע זה דמי צמר לבן כבתחלה אם ירצה דסבירא ליה לר''מ כל המשנה מדעת בעליו נקרא גזלן וקנאו בשינוי וכדמפרש בבבא קמא בהגוזל עצים ונוטל הצמר לעצמו אע''פ שהוא מעולה עכשיו בדמים:
ר' יהודה אומר. א''כ נמצא זה משתכר בשינויו אלא ידו על התחתונה:
ואם השבח. שהשביח הצמר יתר על היציאה שהוציא הצבע נותן לו בעל הצמר את היציאה סמנים ועצים ושכר פעולה כשכיר יום ולא שכר שלם כמו שהתנה עמו ואם היציאה יתירה על השבח כו':
Tossefoth non traduit
רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו. תימה קשיא דר''מ אדר''מ דהכא אמר רבי מאיר נותן לו דמי צמרו אלמא שינוי קני ובהגוזל [קמא] (ב''ק צה.) ע''ש תנן אמר ר''מ הגוזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת וולדותיה אלמא קסבר שינוי לא קני וי''ל דשאני התם דקנסא הוא דקא קניס רבי מאיר כדפירש התם משום דעבד איסורא וכן בההיא דהנזקין (גיטין נג:) דהמטמא והמדמע ומנסך קניס ר''מ שוגג אטו מזיד דמזיקו בידים אבל הכא לא שייך לקנסו דלטובתו של בעלים נתכוין וכסבור הוא צוה לעשות כן וא''ת אכתי קשיא דר' יהודה אדרבי יהודה התם א''ר יהודה גזילה חוזרת בעיניה אלמא שינוי קני והכא קתני ידו על התחתונה אלמא שינוי לא קני ואומר ר''ת דהתם נתכוין הוא לקנות אבל הכא שוגג היה ולא נתכוין לקנות:
אַהְדְּרִינְהוּ רַב יוֹסֵף לְאַפֵּיהּ. בִּשְׁלָמָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים, קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד.
Traduction
Rav Yosef turned his face away to demonstrate his displeasure with Rav Huna’s comment. The Gemara explains why Rav Yosef was unhappy: Granted, his ruling that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa was necessary, as it might enter your mind to say that because this is a dispute between an individual and the many, the halakha should be in accordance with the opinion of the many, not in accordance with Rabbi Yehoshua ben Korḥa. Rav Huna therefore teaches us that in this case the halakha is in accordance with Rabbi Yehoshua ben Korḥa despite the fact that he is an individual.
Rachi non traduit
הלכה כר' יהושע. דשרי במלוה על פה:
אֶלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה לְמָה לִי? פְּשִׁיטָא, דְּמַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם — הִלְכְתָא כִּסְתָם.
Traduction
But why do I need the statement that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? It is obvious that this is the case, as there is a well-known principle that whenever there is a dispute in a mishna and afterward one opinion is presented as the ruling of an unattributed mishna, i.e., without attribution to a particular Sage or that the ruling is subject to debate, the halakha is in accordance with the opinion presented in the unattributed mishna.
Tossefoth non traduit
פשיטא דמחלוקת ואחר כך סתם. תימה למה לן למיפשט משום סתם בלאו הכי פסקינן פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:) ר''מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ואי משום דאיכא אמוראי התם דפליגי ולית להו הך כללא לגבי הלכה כסתם משנה נמי פליגי אמוראי ואפילו במחלוקת ואחר כך סתם נמי איכא מאן דפליג לקמן בסוף פרקין (עבודה זרה דף כא.) גבי שכירות בתים דפליגי ר''מ ור' יוסי ופסיק רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי אע''ג דבתר הכי סתם כר''מ לכך נראה לפרש דלאו מכח סתם בעי למיפשט דליהוי הלכה כסתם אלא הכי פריך מחלוקת ואח''כ סתם הוא ואפילו למאן דלית ליה הלכה כסתם מ''מ חשיב כרבים לגבי יחיד:
מַחְלוֹקֶת בְּבָבָא קַמָּא, וּסְתָם בְּבָבָא מְצִיעָא, דִּתְנַן: כָּל הַמְשַׁנֶּה — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.
Traduction
The Gemara adds that here the ruling of the unattributed mishna appears after the dispute, as the dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Meir appears in tractate Bava Kamma, and the unattributed mishna appears in Bava Metzia, which is the next tractate in the order of the Mishna. As we learned in a mishna (Bava Metzia 76a): Whoever changes the terms accepted by both parties is at a disadvantage, and whoever reneges on an agreement is at a disadvantage. This statement is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who holds that a craftsman who deviates from his assignment is at a disadvantage, as he receives only the expense or the enhancement, whichever is worth less.
Rachi non traduit
מחלוקת דרבי מאיר ורבי יהודה בהגוזל בב''ק ואחר כך סתם לן תנא בבבא מציעא כר' יהודה וכל מחלוקת שנחלקו תנאים ואח''כ סתם לנו במשנתנו כאחד מהן הלכה כמותו דכיון דסתמיה אחר המחלוקת ש''מ דקמו רבנן בטעמייהו ומסתברא טעמא דהאיך:
וְרַב הוּנָא? מִשּׁוּם דְּאֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה, דְּאִיכָּא לְמֵימַר סְתָם תְּנָא בְּרֵישָׁא, וְאַחַר כָּךְ מַחְלוֹקֶת. אִי הָכִי, כֹּל מַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם — לֵימָא אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה!
Traduction
The Gemara asks: And why did Rav Huna feel it necessary to state explicitly that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? It was necessary because Rav Huna holds that the Mishna is not sequential, and therefore it is not clear that the mishna in Bava Kamma precedes the mishna in Bava Metzia. Consequently, it can be said that in fact this is a case of an unattributed mishna that is taught first, and only afterward appears the dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Meir. The Gemara challenges: If that is so, that the Mishna is not sequential, then in every case of a dispute that is afterward followed by an unattributed mishna, let us say that the Mishna is not sequential.
Rachi non traduit
אין סדר למשנה. סידרא דמתניתין לאו דוקא ושמא משנה אחרונה היא נשנית ראשונה בבית המדרש:
כל מחלוקת ואחר כך סתם נמי כו'. אלמה קיימא לן כל מחלוקת ואחר כך סתם הלכה כסתם ביבמות בפ' החולץ (יבמות דף מב:):
וְרַב הוּנָא? כִּי לָא אָמְרִינַן אֵין סֵדֶר — בַּחֲדָא מַסֶּכְתָּא, בִּתְרֵי מַסְּכָתֵי אָמְרִינַן. וְרַב יוֹסֵף: כּוּלָּהּ נְזִיקִין חֲדָא מַסֶּכְתָּא הִיא.
Traduction
The Gemara explains: And Rav Huna? How would he respond to this claim? He would say: When do we not say that the Mishna is non-sequential? The Mishna is considered sequential when both mishnayot appear in one tractate, but when they are in two different tractates, we do say that the Mishna is not sequential, and it is unclear which one was taught last. Therefore, in this case, as each mishna is found in a different tractate, one in Bava Kamma and the other in Bava Metzia, one cannot say for certain which was taught first. And how would Rav Yosef respond? He would say: All of tractate Nezikin, i.e., Bava Kamma, Bava Metzia, and Bava Batra, is considered one tractate, and therefore its internal order of mishnayot is sequential.
Rachi non traduit
כי לא אמרינן אין סדר. אלא סמכינן אסידרא ה''מ בחד מסכתא:
נזיקין כולהו. תלתא בבי:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא, מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכָתָא פְּסִיקָתָא: כָּל הַמְשַׁנֶּה — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ — יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.
Traduction
And if you wish, say instead that Rav Yosef maintained that it was not necessary to say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, because his ruling is taught amid other decided halakhot: Whoever changes the terms accepted by both parties is at a disadvantage, and whoever reneges on an agreement is at a disadvantage, i.e., this statement is unrelated to the subject matter of the chapter in which it appears. Consequently, it is evidently the accepted halakha and therefore Rav Huna’s statement was unnecessary.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא. להכי אהדרינהו רב יוסף לאפיה דאי נמי אין סדר למשנה לא איצטריך לומר הלכה כרבי יהודה דודאי הלכתא כי האי סתמא דכל המשנה לא הוה שייכא למיתנייה התם בהשוכר דהא לא איירי בההוא פירקא בשינוי אלא בחזרה ומדתניא התם ש''מ הלכתא קא פסיק ואזיל:
Tossefoth non traduit
ה''ג משום דקתני לה כי הלכתא פסיקתא. כלומר דקתני כל המשנה הוא לשון הלכה פסוקה ולא גרסינן גבי כמו שפירש הקונטרס דהא איכא מאן דאמר התם דאין הלכה כההיא דכל החוזר בו כו':
תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ''הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ ''הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב''. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה.
Traduction
§ The Gemara discusses other halakhot that are in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa. The Sages taught: A person may not say to another on Shabbat: Does it seem that you will join me this evening? This is prohibited, as the speaker is hinting that he would like to hire him for labor after the conclusion of Shabbat. Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: A person may say to another on Shabbat: Does it seem that you will join me this evening? In this case, he is not asking him explicitly. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa.
Rachi non traduit
הנראה. עתה נראה לשון הבוא נבוא (בראשית ל''ז:י') לא יאמר לו בשבת הנראה אם תעמוד עמי לערב לעשות במלאכתי לערב:
Tossefoth non traduit
הנראה שתעמוד עמי לערב. פי' ר''י הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּשְׁאָל לְחָכָם וְטִימֵּא — לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וִיטַהֵר, לְחָכָם וְאָסַר — לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וְיַתִּיר.
Traduction
The Sages taught: In the case of one who asks a question of a Sage with regard to an issue of ritual impurity and the Sage rules that the item is impure, he may not ask the same question of another Sage and have him rule that it is pure. Similarly, in the case of one who asks a Sage a halakhic question and he deems it forbidden, he may not ask the question of another Sage and have him deem it permitted.
Tossefoth non traduit
הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר. וא''ת וכי לא ישאל לכל החכמים וידונו זה עם זה אולי ישיבוהו מדבריו וי''ל דאינו אסור אלא לשואל אם לא יודיע לו כבר שאלתי לפלוני ואסר לי אבל אם אומר לו כבר שאלתי פלוני חכם מותר אבל ודאי החכם יזהר שלא יתיר כדאמרי' בפרק כל היד (נדה דף כ:
ושם ד''ה אגמריה) חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר אא''כ יוכל להחזירו כגון שטעה בדבר משנה או אפילו בשיקול הדעת וסוגיא כאידך דבהא אמרינן בפ''ק דסנהדרין (דף ו.) דמה שעשה עשוי וישלם מביתו אם נשא ונתן ביד ודוקא אסר אין חבירו רשאי להתיר אבל אם התיר חבירו רשאי לאסור והא דאמרי' בירושלמי בפ' ר''א דמילה ר' סימון שרא ורבי אמי אסר איקפד רבי סימון ולא כן תני הנשאל לחכם והתיר לא ישאל לחכם שמא יאסור אלמא משמע דהתיר אין חברו רשאי לאסור ה''פ התם אמאי איקפד רבי סימון ולא כן תני כלומר והלא אינו שנוי בשום מקום הנשאל לחכם כו' דלא אסרו חכמים אלא להתיר אחר אוסר ומסיק אמר רב יודן להפך היה שאל לר' אמי אסר לר' סימון ושרא ואיקפד רבי אמי כהדא דתני נשאל לחכם ואסר לא ישאל לחכם אחר שמא יתיר והא דאמרינן פרק אלו טרפות (חולין ד' מט.) גבי מחטא דאשתכח בסימפונא רבה דכבדא הונא מר בריה דרב אידי טריף רב אדא בר מניומי מכשר התם שניהם היו בבית המדרש כשנשאלה השאלה:
הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד מְטַמֵּא וְאֶחָד מְטַהֵר, אֶחָד אוֹסֵר וְאֶחָד מַתִּיר, אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל מֵחֲבֵירוֹ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן — הַלֵּךְ אַחֲרָיו, וְאִם לָאו — הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: בְּשֶׁל תּוֹרָה הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר, בְּשֶׁל סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּיקֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה.
Traduction
In a situation where there were two Sages sitting together and one deems an item impure and the other one deems it pure, or if one deems it prohibited and the other one deems it permitted, the questioner should proceed as follows: If one of the Sages was superior to the other in wisdom and in number, one should follow his ruling, and if not, he should follow the one who rules stringently. Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: If the uncertainty exists with regard to a Torah law, follow the one who rules stringently; if it exists with regard to a rabbinic law, follow the one who rules leniently. Rav Yosef said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa.
Tossefoth non traduit
בשל תורה הלך אחר המחמיר. רש''י היה פוסק בכל איכא דאמרי שבתלמוד בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר האחרון וריב''א פי' דכל איכא דאמרי לגבי לשון ראשון כטפל לעיקר והלכה כלישנא קמא ור''ת פירש בדאורייתא לחומרא בדרבנן לקולא כרבי יהושע בן קרחה דהכא ורבינו שמשון היה מפרש דבכל מקום שיש להתברר כחד מינייהו משיטת התלמוד בתריה אזלינן:
תָּנוּ רַבָּנַן: וְכוּלָּן שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חָזְרוּ בָּהֶן בְּמַטְמוֹנִיּוֹת — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן, בְּפַרְהֶסְיָא — מְקַבְּלִין אוֹתָן. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עָשׂוּ דִּבְרֵיהֶם בְּמַטְמוֹנִיּוֹת — מְקַבְּלִין אוֹתָן,
Traduction
The Sages taught: And with regard to all of the people who are not deemed credible due to sins that they performed, even when they retract and repent from their evil ways, society never accepts them; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: If they retract their ways in private, society does not accept them, but if they repent in public [befarheseya], society accepts them. There are those who say that there is another version of this discussion: If they performed their sinful matters in private, then when they repent society accepts them.
Rachi non traduit
וכולן שחזרו. אגזלנין ועמי הארץ קאי:
אין מקבלין אותן. להחזיקן בתורת חברות לסמוך עליהן:
עשו דבריהן. בסתר עבירות שעברו עד הנה:
Tossefoth non traduit
וכולן שחזרו בהן. פ''ה אגזלנים ועמי הארץ קאי וקשיא וכי עם הארץ לא יוכל לעשות עוד תשובה ועוד דלשון עולמית משמע שכבר קבלו אותם פעם אחרת ועוד קשה דבבכורות בפ' עד כמה (בכורות דף ל:) תניא עם הארץ שקיבל עליו דברי חברות ונחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר''מ משמע הא לא נחשד מקבלין לכך נראה לפרש אעמי הארץ החשודין על המעשרות ושביעית וכבר קבלו עליהן דברי חבירות ועתה חזרו לסורן ונחלקו אם יקבלום עוד ובמסכת דמאי (פ''ב משנה ג) מיתניא בהדי ההיא ועם הארץ שקבל עליו דברי חברות והכי פירושו וכולן שקבלו עליהן דברי חברות וחזרו לסורן אין מקבלין אותן עולמית דברי ר''מ וחכ''א חזרו בהן במטמוניות פי' שחזרו לסורן בסתר ובפרהסיא נוהגין דברי חברות אין מקבלין אותן לפי שהם גונבים דעת הבריות אבל אם חזרו לסורן בפרהסיא שאינם גונבים דעת הבריות אז מקבלין אותן דודאי אם יעשו תשובה יקיימוה איכא דאמרי עשו דבריהם במטמוניות פירוש אם שכבר עשו בדברי חברות אף במטמוניות מקבלין אותן כי מאחר שנתאמצו כ''כ בתשובה שאף בצנעא החזיקו בה אין להדיחן אם חזרו ונכשלו אבל אם שכבר לא עשו דברי חברות אלא בפרהסיא אין מקבלין אותן כי שמא בסתר היו עושין עבירות והיו מטעין הבריות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source